ראש השנה לאילנות (ראש השנה א א), שחל בדיוק באמצע חודש
שבט, נָחוג בִּנטיעות ברחבי הארץ וּבַאכילה מפֵּרות ארץ ישׂראל (גם: חמישה עשר בשבט)
***
לא נמצא דקדוק לערך טו בשבט
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך טו בשבט
מקור המילה טו בשבט (אטימולוגיה)
יום המוזכר באגב בתלמוד לצורך משפטי. בגולה הפך היום הזה למועד בו אוכלים מפֵּרות ארץ ישראל (ובגלל המרחק והזמן הפֵּרות הגיעו כפרות יבשים). עם התעוררות התנועה הציונית הוקדש היום כחג לאדם הנוטע עץ, לאיכר, לחקלאי כסמל ליצירת יהודי חדש. ההחלטה על האופי החדש של היום נעשתה על ידי מורי ארץ ישראל בשנת 1905
מילים נרדפות למילה טו בשבט
לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך טו בשבט
וָט, חָבַט, מְזווָת, מְעווָת, מְצווָת, נַוָוט, צָבַט, שְבָט, שָבַט, מַחבַת, צְבָת, צָבַת, שָבַת, תָמֵוָוט, אַמְבָט, אַקְרובָט, בַת, הושבַת, ז'לובָת, יושבַת, מְבוטְבָט, מַבַט, מושְבָת, מִשְבָת, מְתורְבָת, מַבָט, מְצובָט, מְשורְבָט, צִ'יזְבָט, קַבָט, רַבָט, שְבַטְבַט, שַבָת, שִישַבָת, מושבָת, מֻשְבָת, נִשְבָת, חמישה עָשָׂר בִשבָט, טו בִשבָט